טרפיק ליס בע"מ נ' מי עדן בר - שירות מחלקה ראשונה בע"מ ואח'

החלטה

לפני בקשה לסילוק על הסף המתייחסת לחלק מרכיבי התביעה מחמת התיישנות .

הבקשה הוגשה על-ידי נתבעות 1-5 (להלן: "המבקשות") כנגד התובעת (להלן: "המשיבה").

עיון בבקשה ובתגובה לה מגלה מחלוקת עובדתית לעניין המועד בו נולדה עילת התביעה לגבי החוב הנטען בסעיפים 42-47 לכתב התביעה המתוקן.

ביום 27.04.10, הוגש על-ידי המשיבה כתב תביעה בסדר דין מקוצר מכוח הסכם שנערך בין הצדדים מיום 22.02.01 על סכום קצוב של 626,939.37 ₪ .

אין מחלוקת, כי לאחר הגשת כתב התביעה התקיים משא ומתן בין הצדדים ובעטיו נדחה לבקשת הצדדים המועד להגשת כתב הגנה.

ביום 28.03.11, הוגשה על-ידי התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה, כל זאת לאחר שלטענתה במסגרת המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים, נודע לתובעת כי קיימים תקבולים/ זיכויים אשר הנתבעות זכאיות להן מכח תשלום שיוחס על ידי התובעת לחב' אחרת , הקשורה לנתבעות, שאינה צד להליך שלפנינו, בסכום של לא פחות מאשר 800,000 ₪ לערך.

לטענת התובעת, עובדה זו אילצה אותה להגיש את הבקשה לתיקון כתב התביעה שעה שלמעשה בכך, קיבלה באופן חלקי את טענות הנתבעות ביחס לזיכויים שונים שהוצגו על-ידי הנתבעות.

ביום 29.03.11, הוגש כתב תביעה מתוקן בסדר דין מקוצר לסכום קצוב בסך 620,821.45 ₪. אציין, כי כותרת כתב התביעה נמחקה והתביעה מתנהלת כתביעה בסדר דין רגיל.

עיקר עניינה של התביעה, כפי שעולה מכתב התביעה הינה הפרת הסכם התקשרות, אשר נחתם בין הצדדים, במסגרתו ביקשו המבקשות מהמשיבה לשכור כלי רכב לתקופה קצובה.

לטענת המבקשות, התיקונים שערכה המשיבה במסגרת כתב התביעה המתוקן, אינם תיקונים טכניים. המשיבה הוסיפה רכיבי חוב חדשים, שלא הופיעו בתביעה המקורית וזאת במסגרת הסכומים הנטענים בסעיפים 42-47 לכתב התביעה המתוקן.

לטענת המבקשות, עילת התביעה המבססת את החיובים הנתבעים בסעיפים 42-47 לכתב התביעה המתוקן נולדה לפני 27.03.04, על-כן לא ניתן לתבוע חיובים אילו לפי סעיף 5 לחוק ההתיישנות, תשי"ח- 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות").

מנגד המשיבה טוענת, כי במסגרת כתב התביעה המתוקן הסירה חשבוניות פתוחות שהתיישנו אשר שולמו על-ידי המבקשות.

מעיון בתגובתה של המשיבה, עולה כי המשיבה לא התייחסה באופן קונקרטי לטענות המבקשות ולא נתנה דעתה למועדי החוב ולמועד בו נולדה עילת התביעה. נהפוך הוא, המשיבה מציינת בתשובתה, כי קיימת בעיה בכרטסת הלקוח הואיל ולטענתה המבקשות שילמו את חובן באקראי ולא כנגד חשבוניות ספציפיות.

מתגובת המשיבה לא ניתן ללמוד מתי נולדה עילת התביעה. על כן, לא די לבחון את הבקשה והתגובה לה בלבד, אלא יש לבחון את טענות התובעת כפי שהן עולות מכתב התביעה.

עיון בכתב התביעה מעלה, כי המשיבה תחמה את תקופת החוב באופן כללי במסגרת פרק א' לכתב התביעה (פרק: "פתח דבר"). במסגרת פרק זה, המשיבה טוענת כי המבקשות לא פרעו חיובים כספיים שהצטברו בין השנים 2003-2008 בניגוד להסכם בין הצדדים.

כמו-כן, עיון בסעיפים 42-47 לכתב התביעה מעלה, כי המשיבה ציינה את סכום החוב הנטען על-ידה באופן כולל ללא פירוט עובדות חשובות וללא פירוט מועד תחילת התביעה. המשיבה ביססה את החוב הנטען על נספחים 8א', 8 ב' ו-8 ג' (להלן: "הנספחים").

עיון בנספחים ובטענות המשיבה מעלה, כי חלפו לכאורה למעלה מ- 7 שנים מיום שקמה עילת התביעה המבססת את חלק מרכיבי התביעה הנטענים בסעיפים 42-47 ועד להגשת כתב התביעה המתוקן ביום 29.03.11.

כך לדוגמא:

חשבוניות מספר: 03040790 מיום 24.04.03.